King of Duck Shit

יש לי חיבה לאוכל שאחרים יכולים לתפוס אותו כמוזר. אני לא מדברת על שילובי מלפפון חמוץ עם שוקולד, אלא יותר בכיוון של זלילת הבצל הכבוש מצנצנת הגפילטע פיש שסבתא הכינה במיוחד לחג, אבל לסלוד לחלוטין מקציצת הדג הרוטטת.

החיבה לאוכל מוזר התפתח במהלך השנים, ועד היום אם אני רואה שילובים מעניינים ולא שגרתיים, אני חייבת לפחות לטעום את מה שעומד לפני. לכן, זה לא מפתיע שהתה הראשון שהחלטתי לכתוב עליו הוא בעל השם החינני King of Duck Shit Aroma.

התגובה הראשונה שלי לתה בעל השם המוזר היה לצחקק. מה שקפץ לי לראש היה קפה קופי לואק (Kopi Luwak), העשוי מפולי קפה שעברו במערכת העיכול של חיות אסייתיות אקזוטיות. התגובה השנייה שלי הייתה להוסיף את התה לעגלת הקניות שלי, וללחוץ על ״רכישה״.

למזלי, לא מדובר על עלי תה שעברו במערכת העיכול של חיה כזאת או אחרת, אלא ניסיון של חוואי לשמר את סוד התה המיוחד שלו. התרגום המילולי של Ya Shi Xiang הוא Smells like duck shit, כשהמטרה היא לגרום ללוגמי התה להפסיק לשאול שאלות על איך הוא כל כך טוב, ומה סוד הקסם שלו. ורק כדי להבהיר, ההקשר בין ריח הצואה של הברווזים לבין התה הוא מקרי בהחלט.

התה עצמו בעל טעמים מתקתקים ואפילו קצת פירותיים, שמצליחים לעטוף את הפה ולהרגיע את מצב הרוח. הוא יכול לשרוד שלוש חליטות יפות מבלי שיתעורר בו טעם מר, כל עוד לא חולטים אותו יותר מידי, כמובן. התה המושלם למזג האוויר הנוכחי, כשהשמיים אפרוריים אבל הרוח עדיין לא קרירה.

אם יש משהו אחד שהתה הזה לימד אותי הוא לא להסתכל בצואת הברווזים, אלא בתה שצומח מסביבה. או משהו בסגנון.

Facebooktwittergoogle_plusredditpinterestlinkedinmail